החייאה, ועוד אחת….לפעמים גם לא מצליחים. פטירה ועוד אחת.אני נושאת עיניי לשמיים. מתחננת שירחם עלי ועלינו….על כולנו.אני רוצה להגיע הביתה ולחבק את הבת שלי. נשארת עוד קצת.מחכה למשפחה של מטופל שנפטר. אני אהיה איתם…אעזור להם להיפרד…אחבק, כי אין מילים. אשתתף בצערם, כי זה גם צערי.ומחר…בעצם כבר היום, בעוד כמה שעות אבוא לבוקר, ליצור חוויות טובות יותר.
חושה שהצלחתי לעזור. שהייתי שם כשמישהו היה זקוק.וכשיש אנשים, כמו המשפחה של המטופל שנפטר, שמעריכים, תומכים ומעודדים- שלא ייגמר הכח.
פרטיות המבקרים באתרנו חשובה לנו אתר זה משתמש בקובצי עוגיות (Cookies) כדי לשפר את חוויית הגלישה שלך. המשך גלישה באתר מהווה הסכמתך לכך. ניתן לקרוא את מדיניות הפרטיות שלנו בכל עת.
