חוויות קורונה: פודי מוחמד

וירוס הקורונה שהולך ומתפשט משפיע על כל ההיבטים בחיינו. כל האירועים התבטלו, תכניות השתבשו, הבורסה קורסת, עסקים מתרסקים, חשש לחיינו וחיי יקירנו , קבוצות וואטסאפ גועשות, מיליון דעות, נבואות והשערות לגבי עתיד קודר ותרחישים אפוקליפטיים נשמעים מכל עבר.
הקורונה כאן כדי להזכיר לנו שאין ודאות, הקורונה מקצינה את התחושה הזאת כי באמת הידע שיש לנו על הווירוס, חוסר היכולת להעריך סיכון ממשי, החיסון שטרם התקבל בארץ
המפגש הראשון עם הקורונה היה בפיסבוק, אנשים פרסמו סרטונים על אנשים קורסים ומתמוטטים ברחובות, היה מחזה מחריד אך כמו רבים מאיתנו לא חשבנו שזה יגיע אלינו לארץ!
עד שהתחלנו לשמוע על חולים שחזרו מחו"ל ונדבקו בקורונה. כאן הייתה תפנית רצינית בחיי המקצועיים והאישיים.
באותו ערב ישבתי עם המשפחה שלי, שיחקתי עם הבת שלי, שרנו והתחבקנו אשתי ברקע מתלוננת שאינה יכולה לזוז, בחודש שמיני להריון, הורמונים עולים ויורדים, רובכם מכיר את התופעה, אני שר עם הבת שלי את השיר לולי , אוי הטלפון מצלצל, מספר של הנהלת הסיעוד, מי מתקשר אליי? ואי , מה עשיתי? התחלתי לשחזר ולחשוב אם עשיתי טעות כלשהי, הטלפון המשיך לצלצל, אזרתי אומץ ועניתי. שלום זו הגר סגנית מנהלת הסיעוד, שאלה אותי אם אני מוכן לעבוד עם חולי קורונה. אני: כן . הייתה שיחה מעניינת וחיובית שדרכה התחלתי את המסע שלי במלחמה נגד הקורונה.
באותו לילה חשבתי רבות, עלו כל מיני מחשבות וחששות, יש לי תינוקת בבית, אישתו בהיריון מתקדם, אך הרצון שלי להיות בחזית גבר על הכל. זה אני. זה המקצוע שבחרתי בו. ואני צריך להילחם במגפה הזאת ביחד עם עמיתיי. קיבלתי את ברכת הדרך מהמשפחה , שתמכו ועודדו אותי.