מאת: סימה מזרחי

ביה"ח: המרכז הרפואי לגליל

מחלקה: נוירוכירורגיה

את חום יולי – אוגוסט 2020 אני לבטח לא אשכח.
כאחות מוסמכת טיפול נמרץ התבקשתי לתגבר את מחלקת קורונה והסכמתי מתוך תחושת שליחות ורצון טוב לסייע.
הוכשרתי ותורגלתי להרבה תרחישים ומצבי קיצון, אבל החוויה הזאת היתה עבורי קשה ומאתגרת ביותר. אולי הקשה מכולן.

בתוך חליפת המיגון אני מרגישה בתוך תנור לוהט, שטופת זיעה ומיובשת, חלשה וצמאה, עם מסכה הדוקה ומכאיבה שמשאירה לי צלקות בפנים ובאוזניים, עם מגן פנים שמתמלא באדים עד שאי אפשר לראות כלום וכל פעולה כמו פתיחת וריד, הכנסת זונדה או קטטר ופעולות נוספות שבימים כתיקונם נחשבות לפעולות פשוטות למדי, עכשיו הופכות למורכבות ומתישות. אחרי שעתיים באיזור האדום מסמנים לי לצאת כי מעכשיו הסיכון להידבק עולה. אני פושטת מעלי את חליפת המיגון, עושה מקלחת קצרה ושותה חצי ליטר מים. עד הכניסה הבאה..

תוך כדי טיפול במונשמים ובחולים קשים עם מצוקה נשימתית ניתן היה לראות את חוסר האונים והבדידות של שאר החולים. מהמטופלת שזעקה זעקות שבר כי אמא שלה בדיוק נפטרה והיא לא יכלה להגיע להלוויה שלה, דרך המטופלת שהתפרצה בבכי כשראתה את נכדיה בשיחת וידיאו מפלאפון שסיפקנו לה ועד למטופלים שעד אתמול היו אנשי צוות רפואי במדי המטפלים ועכשיו- הם המטופלים.
הצוות, בשארית כוחותיו הפיזיים והנפשיים, רוצה לחבק, להקשיב ולתמוך, אבל עברו עוד שעתיים והגיע הזמן לצאת.
זר לא יבין זאת.

אז אחרי כמעט חודשיים של עבודה מאתגרת במח’ קורונה א’ שמתוכם 10 ימי בידוד רווי מחשבות חיוביות ותוכניות ושתי בדיקות קורונה שליליות (טפו טפו) אני סוף סוף חוזרת לנוירוכירורגיה.
תודה לכל מי שדאג לי ודרש בשלומי בתקופה הזאת ותודה לכל מי שהמליץ לי על סדרות, ספרים וסרטים בזמן הבידוד- מעריכה מאוד!! :)

צוות קורונה א’ האהובים, קצרה היריעה מלהביע את הכבוד וההערכה שאני רוחשת לכם. אתם דוגמא ומופת למקצועיות ואנושיות, מסירות, חברות, צניעות וחמלה. אתם גיבורים, תותחים והכי אלופים שיש! למדתי מכם ערכים שבשום קורס טיפול נמרץ לא הייתי לומדת ואני אסירת תודה על כך. לא שוכחת את הרגעים המצחיקים שלנו בחמ”ל 😃. פשוט אין עליכם!! אוהבת אתכם ומקווה שעזרתי ותרמתי לכם.

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן