מאת: נועה בן נון

ביה"ח: השרון

מחלקה: קורונה ה' ICU

משתפים ממרכז רפואי רבין – בילינסון והשרון

מחלקת טיפול נמרץ נסגרה. כמה תהינו, חישבנו וניסינו לחשוב בתחילת הדרך כמה זמן ייקח. אף אחד לא יכול היה לתאר לעצמו מה מצפה לנו.
מהרגע שנודע לנו על כך שבית חולים השרון הופך להיות ייעודי לחולי קורונה, כולנו נכנסנו לחוסר ודאות מוחלט – מה יהיה? איך זה יתנהל? איך נצליח לעמוד בזה ולא ליפול בדרך? במבחן התוצאה – כן הצלחנו, וזה ממלא את הלב בשמחה ותחושת גאווה, גאוות היחידה.
הדרך לא הייתה פשוטה בכלל. קורונה ה – טיפול נמרץ לחולי קורונה – המחלקה שנולדה תוך יום ואיגדה בתוכה 5 מחלקות, כ-60 אנשי צוות סיעודי, 20 רופאים, טכנולוגים רפואיים, פיזיותרפיסטים, עובדים סוציאליים, דיאטנים, משק ועוד. אנשים מגוונים מתחומים שונים. בלי להנעיד עפעף, עם מוטיבציה הכי גבוהה שניתן לתאר – צוותים מיחידות שונות בבית החולים גלשו לתחום של טיפול נמרץ והצטרפו אלינו על מנת יחד לטפל בחולי קורונה הכי קשים שיש.
אני מודה על הזכות שניתנה לי להיות בחזית ולקחת חלק כל כך משמעותי בטיפול בחולי קורונה: להיות לצידם ולתמוך ברגעים הכי קשים כשהיו רעבים לאויר בתחילת אשפוזם, לתת יד ומילה טובה כשפתחו עיניים אחרי הרדמה והנשמה ממושכים ובהמשך לשחררם לשיקום בתקווה לחיים טובים. החודש וחצי האחרונים היו הכי משמעותיים עד עכשיו בחיי המקצועיים כאחות, ובייחוד כמנהלת סיעוד בטיפול נמרץ. נדרשתי להפגין חשיבה ניהולית, יכולת לתכנן ולצפות מצבים שונים שעדיין אף אחד לא התנסה בו. לחשוב על תהליכי עבודה בטיחותיים הן לצוות והן למטופלים.
תוך שבוע בלבד הפכנו מיחידת טיפול נמרץ קטנטונת של 4 מיטות ליחידת ענק של 20 מיטות אשפוז, במיקום חדש – כמה זה היה מותח ומפחיד אם נפספס פרט קטן.
הלכנו שלב שלב, נושא נושא, בדקנו את עצמינו מספר רב של פעמים – הכל כדי שברגע האמת נוכל לתת למטופלים שלנו את הטיפול האיכותי ביותר 💯
ואז, בערב פתיחת היחידה וקבלת חולה ראשון – וואהו כמה התרגשות, כמה אנרגיות שנשפכו מהצוות באותו היום! הרגשנו שאנחנו מוכנים לקרב. התמגנו, נכנסנו פנימה והסתערנו על הקורונה.
וככה עברו להם כמעט חודשיים… והינה הסוף. כולנו עייפים מאוד, אבל מרוצים, שמחים וגאים בעצמינו ובמה שעשינו!

בזכות הקורונה זכיתי להכיר מקרוב אנשים מדהימים – צוות של טיפול נמרץ לב, התאוששות, אנגיו, חדר ניתוח, מכון ושיקום הלב ועוד רבים שתמכו והגיעו לעזור ברגעים הכי קשים. וגם, איך לא – צוותים מבלינסון – ניתוחי חזה ולב, התאוששות וטיפול נמרץ כללי. הרגשתי אחווה מקצועית, עידוד, כתף של חבר… וזאת ההזדמנות להודות לכולם מקרב לב 💖

וכמובן, הרבה אהבה והערכה לעורף האישי שלי – בעלי, ילדיי והוריי – על כך שאיפשרו לי להתמסר לממש את חובתי המקצועית 💝

ולמדינה המיוחדת שלנו אני מאחלת שזה אכן יהיה הסוף ולא נצטרך לחזור לימי \”מלחמה\”, שנהיה כולנו בריאים, שנוכל להתחבק ולפגוש משפחה, ושנוכל סוף סוף להוריד מסכות 🇮🇱

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן