חוויות קורונה: ליליה רוזנפלד

החייאה, ועוד אחת….לפעמים גם לא מצליחים. פטירה ועוד אחת.אני נושאת עיניי לשמיים. מתחננת שירחם עלי ועלינו….על כולנו.אני רוצה להגיע הביתה ולחבק את הבת שלי. נשארת עוד קצת.מחכה למשפחה של מטופל שנפטר. אני אהיה איתם…אעזור להם להיפרד…אחבק, כי אין מילים. אשתתף בצערם, כי זה גם צערי.ומחר…בעצם כבר היום, בעוד כמה שעות אבוא לבוקר, ליצור חוויות טובות יותר.