מאת: ויב אטיאס רות

ביה"ח: בית חולים השרון

מחלקה: טיפול נמרץ כללי נשימתי

בפעם הראשונה שנכנסתי ליחידה של מטופלי קורונה לציין שכל בית החולים שלנו הפך לבית חולים קורונה הרגשתי שאני לא יכולה לנשום והייתי בהיפר ונטילציה מייד אמרתי לבקרה שאינני מסוגלת ואני חייבת לצאת כי אין לי נשימה ואז האחראית שלי נועה המקסימה אמרה לי ברוגע רות תכנסי לחדר התרופות ותעמדי בזוית שתרגישי את המזגן על פנייך ככה מהצד וכך עשיתי לאט לאט חזרתי לנשום יותר טוב ואז התחלתי לטפל בחולים שלי 2 במספר כשאת הפחד תפסו ההטרדות מהאדים על המשקפיים מאובדן תחושת מוטוריקה עדינה בגלל ריבוי הכפפות מי שרוצה לקבל פרופורציות לחיים שיהיה בחדר כזה רק חצי שעה בלי לעשות כלום ויבין מה ערך יש לחיים בתקווה שזה אחרינו אמן ואמן

מה שמחזק אותי זה האחדות הנתינה המאמץ שכו הצוות עשה ונתן אשרינו והרגשתי גאוות יחידה מה זה להיות אחות ביחידת טיפול נמרץ

גלילה לראש העמוד
דילוג לתוכן