חוויות קורונה: ברוריה גנירם

מאת: ברוריה גנירם

הכבישים מתמלאים ברעש ופיח
דלתות החנויות נפתחות מחדש
למרוץ החיים
תנועה שנעצרה
חוזרת למרוצה

ודווקא כאן,
במקום שלא עצר לרגע
ואף הגביר את הקצב.
ועודו רץ
דווקא כאן
חיים נעצרים. לעד.
חיים ועוד חיים.
נעצרים.

וכאן.
היום שאחרי. אינו נראה באופק.
כי לחיים שכאן, לא בטוח שיהיה
את היום שאחרי.

ביום שאחרי,
לא תהיה כאן תמונת נצחון.
לא יהיה הסכם שלום.
יהיה כאן כאב. ועצב.
על אובדן חיות. על אובדן חיים.

נכתב ביום בו נפתח הסגר במדינה באופן רשמי, הרבה אנשים חזרו לעבוד וחנויות הרחוב נפתחו.
ביום הזה איבדנו את הקולגה שהכרנו רק בתור חולה, סוזן לוי ז\"ל.