עמיתים וקוראים יקרים,
אנו בעמותה לקידום סיעוד קרדיאלי וטיפול נמרץ בישראל, רוצים להגיד תודה רבה ליושבת הראש היוצאת עפרה רענן ולגזברית העמותה עדנה כהן, שהיו בחוד החנית של העשייה בעמותה ופעלו ימים כלילות לטובתה ולצורך קידומה. חלק זה מוקדש לכן מכולנו בהערכה ובאהבה.
תודה לכן, המשיכו נאמנה בכל אשר תהיינה!
עפרה ועדנה היקרות,
לפני כעשור, תוך כדי משמרת עמוסה במיוחד, קיבלת טלפון ממישהי ששמה עפרה. הייתי אז אחות אחראית חדשה בקרדיולוגיה. עפרה הציגה את עצמה כיו"ר העמותה לסיעוד קרדיאלי וטיפול נמרץ בישראל (עד אז לא הכרתי עמותה זו) והזמינה אותי להצטרף לעמותה ולמפגשי EBN והשאר היסטוריה.
בזכותה ובזכות ה- EBN פגשתי אנשים מדהימים, מקצועיים, אכפתיים, מגלים צורך ב"אתגר אינטלקטואלי" ומטמיעים זאת תוך כדי / במקביל לעבודה השוטפת והתובענית.
במפגשים אלו זכיתי להכיר את עדנה. אישה מדהימה, שדואגת לזכויות של חברי הקבוצה (ולא רק החזר נסיעות…) אלא גם השתתפות בכנסים, ומעודדת אותנו לגייס אנשי צוות נוספים, תוך הסבר לזכותם להיות חברים בשתי העמותות.
עפרה הציעה לי להיות נציגת העמותה במועצה הלאומית למניעת מחלות לב וכלי דם (השייכת למשרד הבריאות), וכשנחשפתי לפעילות של סיעוד קרדיאלי באירופה, קיבלתי את ברכת הדרך להיות נציגת העמותה במועצה לעמותות לאומיות של הסיעוד, השייכת לאיגוד האירופאי לקרדיולוגיה.
עפרה ועדנה מעודדות חידושים, יוזמות, קשרים עם הסיעוד בתחום הרלוונטי בחו"ל המאפשרים את מינוף הסיעוד הקרדיאלי, טיפול נמרץ בארץ ושיתוף פעולה מדהים עם קולגות בעולם.
בזכותן (וכמובן גם בזכות העמותה) זכיתי ועל כך אני רוצה לומר תודה ולהביע בפני עפרה ועדנה המדהימות את הערכתי והוקרתי.
בהוקרה,
דסי
עפרה ועדנה היקרות,
אכתוב לשתיכן את ברכתי עם פרישתכן מתפקידכן הרם.
אתן השתיים שצעדתן כל הדרך יד ביד ביחד ולחוד, כשכל אחת מכן היא כוח חזק ושתיכן ביחד כוח פורץ. אתן פורצות הדרך, עוסקות במלאכה בעקביות לאורך השנים, עולות צומחות ומצמיחות את העמותה וחבריה.
המפגשים הצנועים, שהחלו בכפר המכביה עם קומץ משתתפים מיחידות בודדות לטיפול נמרץ לב בארץ ופגישות בהן עדנה קיבלה את פנינו ופינקה אותנו בכיבוד כיד המלך. בכל מפגש זכינו לקבל הרצאה מעניינת וחדשנית מפי אחד הקרדיולוגים והן הפכו לתשתית ובסיס לעמותה המכובדת הנוכחית.
מכפר המכביה, שם קמה העמותה, הוצאתן את העיתון הראשון של העמותה לקידום הסיעוד הקרדיאלי ועוד רבים אחריו, בראשותה של העורכת יעל דרור. משם גם יצאו ימי העיון והכנסים הראשונים של העמותה.
בשלב מאוחר יותר, היו בכן האומץ והתבונה לחבור לעמותה לטיפול נמרץ כללי, בראשות נעמי פרקש. בדיונים עלו התנגדויות וחוסר שביעות רצון מהמהלך, אולם בעזרת כוח השכנוע שלכן, הראתן את הרציונל ודחפתן לחיבור המוצלח בין שתי העמותות.
העמותה בתקופתכן עלתה וצמחה. ג'ולי בנבנישתי הצטרפה כמומחית מחקר והפכנו לקבוצת EBN – קבוצה מקצועית מובילה ומקדמת תהליכים; עמותה חוקרת, מפרסמת ומציגה בארץ ובעולם.
במשך השנים נוספו אנשים טובים המתעניינים בנושא, מכל היחידות לטיפול נמרץ בארץ.
הדרך להגדיל ולהעצים את העמותה כללה גם אכזבות, אך אתן לא ויתרתן. מצאתן דרכים יצירתיות להרחיב את העמותה ולתת מקום לכל היחידות בארץ. חיזקתן את הפריפריה, תמכתן בקיום כנסים באזורים מרוחקים ודאגתן לתנאי הגעה, אשר יקלו על המשתתפים. ידעתן להקצות תקציבים מתאימים, כמו שדאגתן לשמירה על תקציב מאוזן של העמותה.
הבאתן את הקשרים המקצועיים שלכן ובזכותכן השתתפנו באופן פעיל בכנסים רפואיים, בהם הצגנו את הייחוד שלנו כעמותה חוקרת ומקדמת תהליכים בסיעוד, עם השפעה מיטיבה על הטיפול הסיעודי המקצועי, בארץ וגם בחו"ל.
עשיתן יחד דרך ארוכה והבאתן את העמותה עד הלום. אתן מעבירות את המושכות לצוות צעיר ומבטיח, שמקבל את העמותה בשיאה וזוהי הצלחתכן הגדולה.
פעלתן והפעלתן את העמותה בהתנדבות ומתוך הרגשת שליחות ונתינה ועל כך מגיעה לכן תודה מיוחדת.
אתן פה ואנו לא נפרדות גם אם כרגע מרחוק.
מאחלת לכן כל טוב בכל מה שתבחרו.
שלכן בהערכה,
ירדנה דרורי
לעופרה ועדנה המיוחדות !!!
לעופרה ועדנה המיוחדות!!!
תודה היא מילה בת 4 אותיות, אך עם המון משמעויות.
תודה לכן על עשיה מהנה פורה ומשודרגת.
תודה לכן על ההשקעה והעבודה במהלך כל השנים.
תודה על מסירות והתמדה.
תודה על הנתינה ועבודת הקודש.
תודה על תשומת הלב לכל אחד ואחת.
תודה מיוחדת לכן נשים יקרות ואהובות.
נפלה בחלקנו הזכות והעונג לעבוד איתכן. למדנו והשכלנו המון המון
ובזכות החיוך המאיר והמילים החמות לא נשכח אתכן לעולם!
המשכנה מכאן במלאכת העשייה המהנה.
אוהבת מכל הלב
יהודית וקנין
אחות טיפול נמרץ לב-הדסה עין כרם
יהודית
עפרה ועדנה, צוות מדהים שכמותכן,
ידעתן להוביל את העמותה לשיאים חדשים
בנועם, בנחישות ובמקצועיות.
הבאתן אותנו להתעלות
במחקרים, בכנסים, בניירות עמדה ועוד ועוד.
קטנות עליכן המילים "כל הכבוד"!
מאחל לכן רק טוב ושניפגש לעיתים קרובות,
לא אומר שלום – רק להתראות
בקרוב מאוד!
בהוקרה רבה,
מיכאל
עופרה ועדנה,
ההיכרות שלי איתכן כבר רבת שנים.
עוד לפני שידעתי לקשר שם לפנים, כבר הרגשתי שאני מכירה אתכן.
נעמי פרקש, שהייתה המפקחת שלי, שפעה כל כך הרבה סיפורים עליכן
וכבר ציפיתי וחיכיתי להכיר אתכן בעצמי.
ואכן, התחלנו להיפגש בכנסים ובהמשך במפגשי EBN ואני הבנתי שהסיפורים אכן היו מדויקים.
שתי נשים – אחיות:
מקצועיות, אכפתיות, רגישות, ישרות, ממוקדות מטרה, לוחמות לקדם
את האמת המקצועית של אחים ואחיות טיפול נמרץ ומובילות את העמותה
עם כל הלב והנשמה.
אתן הנחלתן דוגמא ומופת לאופן בו הכי נכון לנהל, תוך מקצועיות ואנושיות.
כעת, משהחלטתן לפרוש לגמלאות,
השארתן לבאות אחריכן "נעליים גדולות" להיכנס אליהן ואתגר גדול.
מאחלת לכן שפע של בריאות ונחת,
שנמשיך לראות אתכן ו"להתחמם באור שלכן".
בהערכה ואהבה,
פנינה
"אנשים טובים באמצע הדרך אנשים טובים מאוד אנשים טובים יודעים את הדרך ואיתם אפשר לצעוד
ואישה טובה אחרת, אם יהיה קשה רק תצביע אל האופק ותבטיח ש – אנשים טובים…" (נעמי שמר)
עפרה ועדנה יקרות,
אני מלאת הערכה ותודה על שנים של עשיה חינוך, נתינה והובלה.
לראשונה נפגשנו באחד הכנסים של העומתה, ומיד ידעתי שיש ממי ללמוד ואיפה לתת, ושלשם אני רוצה להשתייך.
לאורך שנות הכרותנו, ראיתי בשתיכן דמויות ראויות להערכה ולהערצה על הובלת העמותה, על היכולת לשמור על אופיה של העמותה ולהוביל אותה רק קדימה. לשמור על חינוך, עשייה ומחקר. תמיד דאגתן לשמור אותנו הסיעוד של טיפול נמרץ על המפה. תמיד קיבלתן את כולם: הצעיר והמבוגר, הרחוק והקרוב מכל קצווי הארץ, והכל ברוח הכי טובה.
מפגשי EBN הביאו לעשייה ולפריחה שהובילו את העמותה קדימה. לא מעט אחיות ורופאים שאלו אותי: "אין לך מה לעשות בימי שישי… לא מספיק כל השבוע העבודה?" איך אפשר היה להסביר להם שזה הרבה יותר מעבודה? שזה מפגש מקצועי, חברתי של עשיה ורצון של כולם לתת ולקדם את המקצוע, וזה הרבה בזכותכן.
אכן אנשים טובים באמצע הדרך….. שלי.
מאחלת לכן רק טוב, ושנמשיך ביחד לעשות רק טוב.
שלי
