בלוג אישי
כתבה חיה ברויאר, אחות אחראית טיפול נמרץ כללי
ביה"ח שערי צדק
יום רביעי, השעה 16:00. אנחנו אחרי 9 שעות עבודה בטיפול נמרץ קורונה (אצלנו קוראים לכל מחלקות הקורונה, "מחלקות הכתר", אז אנחנו "טיפול נמרץ כתר").
אנחנו מקבלים מהמחלקה מטופלת מתדרדרת. הולכים לאינטובציה. הציוד מוכן והמטופלת נכנסת. אנחנו מכירים אותה. הבן שלה שוכב ביחידה ועבר לפני יומיים אקסטובציה. בן נוסף במצב טוב, מאושפז בכתר ג’ – מחלקה סמוכה.
האינטובציה עברה בלי בעיות מיוחדות, אך רגע אחרי החולה קורסת. 50 סטורציה ו-50 סיסטולי. מתחילים בהכנסת ליין, מתן אינוטרופיקה ומזעיקים צוות אקמו שיעזור בקנולציה.
המצב מתייצב לרגע, אבל רק לרגע….
מתחילים בהחייאה. עובדים ב-2 צוותים. צוות שמנסה לחבר לאקמו וצוות שעושה החייאה.
הבן שבמצב קל נכנס ועומד לידנו. הוא מסרב לצאת, עומד ומתפלל. את הבן השני, ששכב ביחידה הוצאנו. שלא יהיה נוכח….
אחרי החייאה ארוכה נקבע מוות.
הסיטואציה קשה.
לבן שהיה נוכח בהחייאה נלקח מטוש מהיר. אם יהיה שלילי יוכל לצאת ללוויה. בית החולים כולו מגוייס למשימה. הצלחנו. המטוש שלילי והבן יוצא ללוויה של אימו.
יום שישי, יומיים אחרי, השעה 18:30.
מד”א מדווח על החייאה בגבר חיובי לקורונה – נא להיערך.
הגבר עבר החייאה ארוכה בבית. אין חזרת דופק ספונטני. עכשיו הוא עובר גם החייאה ארוכה בבית החולים. עם הגבר מגיע הבן שלו. אנחנו כבר מכירים. אותו הבן מההחייאה לפני יומיים, נוכח עכשיו בהחייאה של אביו.
שבת נכנסת. שוב קובעים מוות.
הסיטואציה קשה. קשה מנשוא…
המשפחה אצילית. יודעת שעשינו את המקסימום, שניסינו כמה שאפשר. הם אומרים תודה ואנחנו שותקים וגם קצת דומעים.
אנחנו לא אחראים על התוצאה. לא קובעים מי יחיה ומי ימות. אנחנו כן מחויבים לדרך. לתת את מקסימום ההזדמנות. תמיד תמיד.
חיה ברויאר, אחות אחראית טיפול נמרץ כללי
ביה"ח שערי צדק
