שם:
ר'
מחלקה:
טיפול נמרץ פנימי מהדרום
מה עשית ביום בו פרצה המלחמה, ה-7 באוקטובר?
ביום בו פרצה המלחמה הזו שלא נגמרת הייתי בטיול בחו"ל. לא חלמתי שזה מה שיהיה ואני ארצה לחזור כל כך מהר הביתה ולעבודה ולמדינה שלי ולארץ. חיכיתי לחופש מאוד והזוי שזה מה שקרה. בחלומות שלי לא חשבתי שיהיה מצב שאני ארצה ממש לחזור ולא להמשיך נופש.
מה היו התחושות מאותו היום ובימים שלאחר מכן?
תחושות קשות מאוד ליוו אותי כשהייתי עדיין בחו"ל. רק אחרי הנחיתה והוהדעה לאחראית שתשבץ אותי למשמרות-רק אז נרגעתי קצת. לא יכולה לתאר במ יליטם את התחושה של הנחיתה בארץ. ההחלטה שקיבלתי היתה נכונה ואני שמחה עליה. רק כשנכנסתי ליחידה הבנתי עד כמה צריכים אותי…
מה עוזר לך להמשיך לתפקד?
המשפחה, החברות והחברים, בנות הדודות שלי שאנחנו כמו אחיות ותמיד מדברות על הכל. זה מאוד עוזר. אני מספרת להן הכל והן בהלם מהכוח והעוצמה של החיילים שלנו. בהלם מהמיקרים שיש ואני דווקא לא מופתעת. אני יודעת שאלה החיילים שלנו וזה הצבא שלנו. הם כי טובים שיש.
חוויה שזכורה לך במיוחד / מטופל מיוחד שסיפורו נגע בך במיוחד?
חייל חובש שרצה להיות אח טיפול נמרץ ונפגע בשבוע האחרון שלו בצבא! איך אפשר לשכוח מקרה כזה של מזל וחגורל ולא מיקריות. מה שצריך לקרות לנו פוגש אותנו. הוא היום בשלבי שיקום אחרי פציעות אנושות. הוא אחד ההצלחות שלנו אוני גאה בו ובנו.
מקורות תמיכה כגון: תמיכה חברתית/ משפחתית/ מקום עבודה?
התמיכה היא מסביבנו כל הזמן אבל בסוף היום כשאני לבד אני נשענת על הכוח הפנימי שלי. חייבים להיות חזקים לעבור את זה.
אני שולחת חיזוקים לכל האחים הואחיות בטיפולי נמרץ. אתם אלופים!!! זה זכות בשילי להיות בטיפול נמרץ ולהציל חיים. זכיתי
