סיכון מוגבר למחלת ריאות חסימתית באחיות המשתמשות בחומרי חיטוי בתדירות גבוהה

בכנס של החברה האירופית לנשימה (ERS -European Respiratory Society) שנערך במילנו,  דיווחו דומא וחבריו על מחקר שנערך בארה"ב שבדק השפעת שימוש בחומרי חיטוי בבתי חולים על הופעת מחלת ריאות חסימתית מתמשכת (-COPD Chronic Obstructive Pulmonary Disease) בקרב אחיות. במחקר השתתפו מעל 100,000 אחיות פעילות (בגיל ממוצע של 54 שנים) שלא לקו ב-COPD בשנת 2009, ועקבו אחריהן כל שנתיים במשך 8 שנים.

בתום תקופת המעקב אובחנו 663 אחיות שלקו ב-COPD. החשיפה לחומרי חיטוי נקבעה לפי שאלון, ונעשו תיקונים להטיות דוגמת עישון, גיל, משקל גוף ומוצא אתני. על פי הדיווח, 37% מהאחיות עסקו בחיטוי משטחים כל שבוע. הממצאים הצביעו על הגברת סיכון ללקות ב-COPD בקרב העוסקות בחיטוי משטחים בערך של 22% (יחס סיכון OR= 1.22). נמצא גם קשר בין חיטוי מכשירים להגברת הסיכון (19%). חשיפה גבוהה לחומרי החיטוי גלוטראלדהיד, היפוכלוריט, מי חמצן ותרכובות אמוניום רביעוני, השפיעו יותר על הגברת הסיכון כאשר OR לגביהם היה 1.32-1.24.

מחקרים קודמים הצביעו על קשר בין הפרעות נשימה דוגמת אַסְתְּמָה לבין חשיפה נשימתית לחומרי חיטוי כמו כן דווחו החוקרים כי הסיכון ללקות ב-COPD היה גבוה יותר (OR=1.69) אצל אחיות בבתי חולים קטנים (מתחת ל-50 מיטות) וכן המשתמשים בשיטת ריסוס חומרי החיטוי אף הם בסיכון מוגבר (OR=1.69).

עובדי מערכת הבריאות, מחקר ותעשיה המשתמשים בחומרי חיטוי, חשוב שישימו לב שחומרים אלה מוגדרים כחומרים מסוכנים ורצוי להימנע משאיפתם. רצוי לחטא משטחים ומכשירים בניגוב ולא בריסוס, ואם הפרוטוקול דורש ריסוס – יש להגן על דרכי הנשימה בעזרת ציוד מגן מתאים. חשוב להזכיר, כי נישמיות העוצרות חלקיקים וטיפות, אינן עוצרות אדים וגזים ויש להשתמש באביזרים מתאימים לספיחת חומרים אלה, כלומר המכילים פחם פעיל. חלק מהחומרים האלה נמצאים גם בשימוש ביתי, דוגמת אקונומיקה ותרכובות אמוניום, ואין מידע על השפעתם על הציבור. לכן יש להקפיד גם בשימוש ביתי לפחות על איוורור החדר בו נעשה החיטוי.