מניעה וטיפול בדליפת תרופות כימיות או מרוכזות אל מחוץ הווריד ביחידה לטיפול נמרץ כללי

Extravasation: Prevention & Treatment

מאת: מייסון בשארה MA, RN, האלה אסעד MA, RN,

  פרויקט זה הינו פרויקט גמר במסגרת לימודים לתואר שני במינהל מערכות בריאות 
במכללת עמק יזרעאל, תשע”ח

מנחה: פרופסור ליאורה אור

רקע: דלף ( Extravasation ) מוגדר כהזרקה בשוגג, או דליפתה של תרופה אל מחוץ לווריד לחלל תת עורי במהלך עירוי תוך ורידי, אשר יכולה לגרום לנפיחות ובצקת עד כדי נמק של הגפה.  משמעות דליפה חוץ ורידית של תרופות מרוכזות וכימותרפיה גדולה  יותר, בשל פוטנציאל הנזק שלה. סיבוכים אלה גורמים לסבל רב ולעיתים ממושך למטופלים, העלול להסתיים אף בכריתת גפה (;Boulanger et al.,2015 Al-Benna et al.,2013).  אירועים אלו הינם תרחישים רפואיים חמורים  בעלי השלכות קליניות מתמשכות ועלות גבוהה לבית החולים, הן מבחינת משאבים רפואיים והן מבחינות כלכליות ומשפטיות. בספרות הרפואית מצוין כי תכיפות אירועי דלף מוערכת ב- 0.1%-6% מכלל עירויי תרופות כימיות בוורידים פריפריים וב- 4.7%-0.3% בצנתרים מרכזיים (Lake & Beecroft, 2010; Bonsall, 2015; Guidelines Implementation Toolkit, 2007; Boulanger et al., 2015; Al-Benna et al., 2013) . שכיחותה של התופעה וההשלכות החמורות שלה, מעלים צורך לפעול בצורה אקטיבית, כדי לצמצם את היארעות התופעה, כמו גם על מנת להפחית את הפגיעה, במקרה שהתרחשה (da Cruz, de Oliveira Gozzo & Santos, 2017 ; Jackson-Rose et al., 2017; Kreidieh et al, 2016).    

מטרת העל

מטרת העל של הפרויקט הנוכחי הייתה להוציא לפועל תכנית פרואקטיבית למניעה ולטיפול בדליפת תרופות מרוכזות,  או תרופות כימיות אל מחוץ לווריד בקרב המטופלים ביחידות נבחרות בשני בתי חולים גדולים בצפון הארץ: אשפוז יום המטולוגי במרכז הרפואי רמב”ם ו – ICU, ICCU, נוירוכירורגיה ומכון אונקולוגי במרכז הרפואי גליל.

יעדי הפרויקט

יעדי הפרויקט היו להעלות את רמת הידע, העמדות החיוביות וההתנהגות של המטפלים כלפי נושא האקסטרה-ווזציה על ידי מתן כלים ועל ידי הדרכות, אשר פותחו במיוחד למטרה זו.

השיטה: מתודולוגיית הפרויקט נעשתה באמצעות  מעגל השיפור המתמיד   PDCA בשלב הראשון בחינת מצב קיים  באמצעות בחינת מצב רמת הידע, העמדות וההתנהגות תוך שימוש בשאלון מתוקף (נספח מס’ 1), ספירת אירועי אקסטרווזציה במחלקות ICU,ICCU, יחידת טיפול נמרץ נוירוכירורגי  והמטואונקולוגיה ובאמצעות לוח תיווי (נספח מס’ 2) להערכת המצב. המטופלים שקיבלו תרופות מרוכזות נסקרו מתוך הרשימה שהפצנו במחלקות הפרויקט ( רשימת התרופות של שני בתי החולים שמורה במערכת).  בלוח התיווי תועד כל מטופל שקיבל את התרופה מרשימת התרופות ונבדק האם התרחש אצלו אירוע של דלף, מה מידת הדלף  והאם התרחש נזק. הנתונים נאספו על ידי היחידה לבטיחות הטיפול. במקביל כל אירוע דלף אשר לווה בתגובה דלקתית מקומית, דווח כאירוע חריג על פי המקובל.  

התוצאות הראשוניות הדגימו שתופעת הדלף קיימת בכל מחלקות הפרויקט, עם זאת רמת הידע, העמדות והתנהגות לגבי אירועי דלף הייתה נמוכה במחלקות הנבדקות.    

התערבות: בוצעו הדרכות, הופק והוטמע תרשים זרימה לטיפול בעת אירוע דלף (תרשים הזרימה של שני בתי החולים שמור במערכת), הוכנה ערכת טיפול ייעודית לטיפול בעת אירוע דלף, אשר מוקמה במחלקות המיועדות  והשימוש בה הוטמע. בנוסף, הוטמעה תרבות דיווח ורישום של המקרים, כנדרש על פי הפרוטוקולים הרלוונטיים.

אופן הערכת הצלחתו ושימורו של הפרויקט: בוצעה הערכה על ידי השוואה בין שלושת המדדים שנקבעו: ידע, עמדות והתנהגות בטרם ולאחר ההתערבות בשני בתי החולים אשר השתתפו במחקר. בנוסף, תתבצע בהמשך השוואה בין מספר אירועי האקסטרה-ווזציה בטרם ולאחר ההתערבות בשני בתי החולים.

 דיון ומסקנות עיקריות: מיפוי המצב ההתחלתי הראה, כי מדד העמדות היה ברמה טובה מספיק במרכז הרפואי לגליל עוד בטרם ההתערבות. עם זאת, שני המדדים האחרים לא היו מספקים והצביעו על מחסור בכלים ובידע. בקריה הרפואית רמב”ם התקבלו תוצאות טובות, אשר הצביעו על רמות גבוהות במדדי עמדות והתנהגות. עם זאת, מדד הידע לקה בחסר. לאחר ההתערבות, חל שיפור משמעותי בשני המדדים – ידע והתנהגות במרכז הרפואי לגליל. כמו כן, חל שיפור אשר התבטא ברמה של 91% גם במדד העמדות. בקריה הרפואית רמב”ם, נמצא כי ההתערבות לוותה אף היא בשיפור בשלושת המדדים, אם כי במקרה זה השיפור היה משמעותי פחות.

 

סיכום: בהתאם לציפייה שלנו ניתן לראות, כי ההתערבות וההתמקדות בחולשות הספציפיות בכל הנוגע לידע ולתפעול אירוע אקסטרה-ווזציה הביאה לעלייה בידע, בעמדות וביכולת לתפעל אירוע מסוג זה. יתר על כן, הפרוטוקולים ותרשימי הזרימה וכן הליכי ההדרכות, שהוכנו לשם הפרויקט הנוכחי, יוכלו לשמש ולהיטמע בהתנהלות השוטפת של בתי החולים המשתתפים ושל בתי חולים נוספים, על מנת לצמצם את הפגיעה אשר יכולה להיגרם כתוצאה מאירועי אקסטרה-ווזציה.

 

Al-Benna, S., O’Boyle, C., & Holley, J. (2013). Extravasation injuries in adults. ISRN Dermatology, 2013.

Boulanger, J., Ducharme, A., Dufour, A., Fortier, S., & Almanric, K. (2015). Management of the extravasation of anti-neoplastic agents. Supportive Care in Cancer23(5), 1459-1471.

Gozzo, T. D. O., Santos, L. A. C., & Cruz, L. A. P. D. (2017). Knowledge of the nursing team on the prevention and management of extravasation of chemotherapy drugs. Journal of Nursing UFPE on line11(12), 4789-4797.

‏ Lake, C., & Beecroft, C. L. (2010). Extravasation injuries and accidental intra-arterial injection. Continuing Education in Anaesthesia, Critical Care & Pain10(4), 109-113.

European Oncology Nursing Society (EONS). (2007). Extravasation Guidelines Implementation Toolkit.

‏ Jeannette Jackson-Rose RN, B. S. N., Groman, A., Dial, L. S., Leah Atwell MSN, R. N., Judy Graham, M. S., Semler, R. O. N., … & Banavage, A. J. (2017). Chemotherapy Extravasation: Establishing a national benchmark for incidence among cancer centers. Clinical journal of oncology nursing21(4), 438.

‏ Kreidieh, F. Y., Moukadem, H. A., & El Saghir, N. S. (2016). Overview, prevention, and management of chemotherapy extravasation. World journal of clinical oncology7(1), 87.‏