| תזונה בטיפול נמרץ

רבות נכתב כבר על תזונה:  המלצות על מזונות בריאים, או כאלה  המותאמים יותר לשעות הבוקר, עצות מאילו מזונות כדאי להימנע לפני שינה, מזונות משפרים יכולות ריכוז ולמידה וכאלה  שמעוררים תאווה.

בנותיי משתפות אותי לא מעט בשיאי גינס מטורפים הקשורים למזון: החל משיא גינס השמור לאוסטרי בשם מיהאבץ,  שהחזיק  18 יום  תמימים ללא מזון ומים, דרך אכילת פלפלים חריפים ברמות של אלפי סקוביל ועד לארוחה רבת משתתפים שהתקיימה מתחת למים.

אבל מה כבר אפשר לכתוב על  תזונה בטיפול נמרץ, שאינה הנחיה נוספת לצוות הסיעודי ופרוטוקול טיפולי מוקפד?

רובנו מכירים את פרוטוקול ההזנה המשויך ליחידות טיפול נמרץ. ברוב היחידות אכן מתחילים להזין אנטרלית תוך 72 שעות מרגע האשפוז, למעט מקרים הדורשים צום מסיבה רפואית. תזונאיות משתפות פעולה עם הצוות הרפואי והסיעודי בנוגע להתאמת התזונה למטופלים ככל שניתן. הנטייה היא לתת תזונה עתירת חלבון ב- 24 השעות הראשונות ובהינתן שאין כשל כלייתי, עפ"י תחשיב של 20-25 קק"ל לק"ג משקל גוף.

בשנים האחרונות נחקר לא מעט הקשר בין היפרגליקמיה ומחלה חריפה. שכיחות ההיפרגליקמיה נעה בטווח של 25-40% במאושפזים בביה"ח ובפרט במצבי סטרס המתאפיינים בעלייה בהורמוני דחק(= stress) כמו אפיניפרין וקורטיזול. כשנוסף לכך השימוש בקורטיקוסטרואידים ביחידות, התוצאה המיידית היא עלייה משמעותית בערכי הגלוקוז.

בעבר התקיימה בלא מעט תרבויות האמונה, שחוסר תיאבון בעת מחלה חריפה הוא איתות לצורך פיזי אמיתי של מערכת החיסון להתמודד, מבלי שמערכת העיכול תגזול  אנרגיה לצרכי עיכול. מסיבה זו אף הומלץ על צום  הכולל שתיית תה מצמחי מרפא בלבד עד לחלוף המחלה.

אז להזין? לא להזין? במה להזין? להתחיל פרוטוקול אינסולין רציף?

מה לגבי תזונה לנפש? לנפש המטופל ו/או משפחתו? השמעת מוסיקה רציפה באוזניות, הקראת סיפור –  כמה מתוך זה נקלט והופך לכלי עזר בריפוי?

ואולי מתן תזונה משלימה באמצעות תוספי מזון, או דווקא טיפולים משלימים כמו רפלקסולוגיה, דיקור או שיאצו יסייעו להחלמת הגוף יותר מכל מזון חומרי? מניסיון אישי, בתקופות של חולי או דכדוך אני פונה לקריאה. קריאה בספר אמיתי, כזה שניתן לדפדף בו בעזרת האצבעות…חלק מהמנוחה לגוף ולנפש הוא השהייה בעולמות הקסומים האלה, היכולת לדמיין את שכתוב שם, היכולת לעשות השלכה אל העולם האמיתי ולאסוף חיזוקים אל חיי היום יום שלי.

כמישהי שחוותה ולמדה רפואה משלימה, אני מכירה ביכולתו של המערך הזה לסייע בהחלמת המטופל, אפילו עד כדי גמילה מטיפול תרופתי כרוני. את אבא שלי ליווינו כך קרוב ל 6 שנים, אחרי גילוי של מחלה ממאירה עם פיזור גרורתי 'שקצב' לו 1.5 שנות חיים. התמיכה הרגשית והטיפולים המשלימים שהענקנו לו מדי יום, השאירו אותו עצמאי עד כחודש לפני מותו וברווחה ניכרת לעומת מטופלים אחרים עם אותו האבחון.

אנחנו למעשה התוצאה של הבחירה התזונתית שלנו –   החומרית, הרגשית, השכלית והמנטלית. בידינו האפשרות לעורר שינוי ולרפא עצמנו ממזון ש'מרעיל' את הגוף או הנשמה. יש לנו הזכות לבנות מסד על מסד את מי שאנחנו, באופן שמכבד אותנו ומשמש אותנו ככלי עבור אחרים ועבור העולם.

אני יודעת שאחרי שנים בתוך עבודה סיזיפית בחרתי להזין עצמי בלמידה של עולם חדש בתחום האדריכלות והעיצוב. מאז הנשמה פורחת, השכל מתכנן, הרגש יוצר שיתופי פעולה ולקוחות מאושרים ואני מסופקת באופן שגורם לי להעניק יותר בעבודה בטיפול נמרץ.

אז איזו תזונה תבחרו לעצמכם?