| Acsis

מאת גנדי שפיר, סגן אחות אחראית יחידה לטיפול נמרץ לב מרכז רפואי העמק, רכז הסקר ACSIS.

על אף ההתקדמות הרבה במניעה ובטיפול של מחלות קרדיווסקולאריות בשנים האחרונות, מחלות אלו ובראשן אירועים כליליים חדים ממשיכים להוות סיבה מרכזית לתחלואה ולתמותה בעולם מערבי וגם בישראל.

בעקבות המחקרים, פרסמו האגודים המקצועיים הקרדיאליים בארצות הברית, באירופה ובישראל המלצות טיפוליות, שלפיהן אמורות לפעול היחידות והמחלקות הקרדיולוגיות.

ACSIS הינו סקר כלל ארצי במחלקות הקרדיולוגיות וטיפולי נמרץ לב בארץ, שמטרתו להוות כלי לבדיקה ומעקב אחר מידת יישום ההנחיות המומלצות למטופלים לאחר התקפי לב.
במקביל למידע שמקבלת כל מחלקה על תפקודה, ACSIS מאפשר להשוות את רמת הטיפול בארץ לעומת מדינות אחרות.

ACSIS נערך מזה כשני עשורים על ידי האיגוד הקרדיולוגי בישראל, החוג לטיפול נמרץ לב והעמותה הישראלית למחקרי לב וכלי דם.

מטרות הסקר:

• ניטור מתמשך של הטיפול ותוצאותיו ומתן תמונת מצב לאומית.
• בחינת היבטים שונים של אירועי לב בישראל: הטיפול בחולים, שינויים במאפייני החולים, תחלואה ותמותה.
• הערכה עדכנית של הטיפול והפרוגנוזה של אירועי לב בישראל והשוואתם למקובל בספרות.
• הערכת יישום ההמלצות המקובלות בטיפול הרוטיני באירועי לב בישראל.
• השוואת הגישה הטיפולית העכשווית, התוצאות הקליניות והתמותה מאירועי לב לסקרים קודמים.

אוכלוסיית היעד:

בפרויקט ה- ACSIS נכללים מטופלים שאושפזו ביחידות לטיפול נמרץ לב ו/או מחלקות הקרדיולוגיות באבחנה של Unstable Angina , NSTEMI , STEMI.

שיטות:
איסוף נתונים מהתיק הקליני של המטופל:

• נתונים דמוגרפיים
• מחלות רקע
• הרגלים ותרופות קבועים
• אירועים קליניים (זמן קריאה לעזרה, תלונות עיקריות מיד לאחר התקף)
• נתונים המדגימים את אופן ועיתוי הטיפול במטופל מרגע הגיעו לבית החולים (טיפול תרופתי והתערבותי, פעולות צינתוריות פולשניות)
• המלצות בשחרור כולל המלצות על צורך שיקום לבבי והפסקת עישון

איסוף הנתונים מתבצע בשלוש נקודות זמן: במהלך האשפוז, בתקופת מעקב של 30 ימים, בתום שנה מהאירוע.

תוצאות:

סקרי ACSIS שבוצעו בעשור האחרון בכל 26 המחלקות הקרדיולוגיות בארץ, מראות עליה מתמדת בשימוש בתרופות ובפעולות התערבותיות, צמידות חיובית ל"הנחיות" הטיפוליות ובמקביל ירידה בתחלואה ובתמותה הן בטווח הקצר והן לטווח הארוך.
הממצא הבולט ביותר בהשוואה לסקרים שבוצעו בעשור הקודם לכך (מאז שנת 2000) הינו שיפור ניכר בטיפול שמקבלים החולים תוך כדי אשפוז ולאחר השחרור מבית החולים. הדבר מעיד על שמירה קפדנית יותר ביחס למה שהיה נהוג בעבר על ההנחיות וההמלצות הטיפוליות המודרניות של האיגודים הרפואיים בארץ ובעולם.
ממצא נוסף מורה שזמן הקריאה לעזרה של גברים לאחר התקף קצר יותר (110 דקות) לעומת אצל נשים (125 דקות). כמו כן הסקר הדגים פעם נוספת שקיים שוני בתלונות של הגברים לעומת נשים עם התקף לב: אצל הגברים התלונה הדומיננטית הנה "כאבי חזה" ואילו לנשים יש תלונות בלתי ספציפיות של עייפות וקוצר נשימה.
אופן הפינוי לבית-החולים לא השתנה בשנים האחרונות. כ-35% מהחולים עם עליות ST עדיין מתפנים באופן עצמוני לבית החולים, ורק 56% מהחולים התפנו על-ידי ניידת טיפול נמרץ.
בניגוד לדיווחים מתחומי רפואה שונים, סקרי ACSIS מגלים כי מדדי האיכות, כמו מהירות ביצוע צינתורים, תחלואה ותמותה, שהושוו בין מרכזים רפואיים במרכז הארץ ובפריפריה מצביעים על נתונים דומים מאד.

לסיכום:

בעשור האחרון בוצעו שישה סקרי ACSIS שממחישים את השינוי שחל במאפיינים הקליניים, בגישה הטיפולית, בתחלואה ובתמותה של חולי קורונריים בישראל. הממצאים משקפים את הגישה הטיפולית המבוססת על צמידות לטיפולים שיעילותם הוכחה ושמומלצים בהנחיות האיגודים המקצועיים. גישה שהובילה לירידה בתחלואה ובתמותה המוקדמת והמאוחרת.
כתוצאה מהשתתפות העמותה לקידום סיעוד קרדיאלי וטיפול נמרץ בישראל, נוספו לסקרי ה ACSIS השנה, גם אלמנטים סיעודיים. תוספת זו תאפשר ראיית רחבה של הסטטוס התפקודי טרום האשפוז, בחינת גורמי לחץ ומצוקה, קשיים סוציאליים שקדמו לאירוע הלבבי, תפיסת המטופל את מחלתו והגורמים לה ועוד.

המלצות ונושאים לחשיבה:

בהפרעות קורונאריות, אלמנט הזמן מציל חיים. יש להעלות את המודעות הציבורית להזעקת ניידת טיפול נמרץ כשמופיעים סימני התקפי הלב, הכוללים כאבים עזים בחזה, קוצר נשימה, כאב בקדמת בית החזה שמוקרן לכתף ויד שמאל, בשילוב הרגשה כללית לא טובה.