| רפואה מגדרית, הווה ועתיד

שתפו את הפוסט

רפואה מגדרית, הווה ועתיד

מלי ברטל MA;RN  אחות אחראית, טיפול נמרץ לב וביניים, מרכז רפואירבין.

״רפואה מבוססת מין ומגדר״( המכונה גם ״רפואה מגדרית״ , או "רפואה מודעת מין ומגדר״) קרי, ההבנה שיש להתאים את האבחון והטיפול לשוני שבין גברים לנשים, הייתה ונשארה רעיון מהפכני בעולם הרפואה. פרופ' מרק גלזרמן, ראש תחום רפואה מודעת מין ומגדר באונ' ת"א ומנהל המרכז לחקר הרפואה המגדרית במרכז הרפואי רבין, מאמין כי רפואה מודעת מין ומגדר שואפת לתקן את העיוות שקיים בתפיסה שרפואת שני המינים הינה זהה ולהביא להכרה בכך שגם אם לגברים ולנשים יש מערכות דומות בגוף, הן לא זהות בתפקוד ובמצבי החולי שלהן.

בבסיס הרפואה המגדרית מתקיימת ההבנה כי התפקוד של כל מערכות הגוף מושפע ממין האדם. זהו  מדע חדש החוצה את גבולות כל המקצועות הרפואיים ומיועד לפתח כלים שונים לאבחנה ולטיפול בגברים ובנשים, כך שהעובדה שעדיין רוב המחקר על פתופיזיולוגיה ופארמקולוגיה מתבצע בגברים ולא בנשים, דורש שינוי פרדיגמות, העמקה מחקרית ובניית מסגרות ארגוניות מחייבות ומתאימות. מחקרים עדכניים המבוססים על עקרונות הרפואה המגדרית מתמקדים בשלושה היבטים עיקריים:

  • הבדלים פיזיולוגיים: איברים הקיימים בגוף האישה והגבר, אולם מתפקדים באופן שונה במצבם הבריא( שינויים הורמונאליים1).
  • הבדלים בפתופיזיולוגיה: מחלות והפרעות רפואיות הפוגעות בגברים ובנשים, אולם מתבטאות באופן שונה אצל שני המינים.
  • הבדלים בטיפול תרופתי ובטיפולים רפואיים הניתנים לגברים ולנשים, אשר יעילותם ותופעות הלוואי שלהם שונות בין המינים.

היסטורית , זכורים בעולם הרפואה שני אסונות שהתרחשו במחצית המאה הקודמת, אשר השפיעו על תפיסת הרפואה המגדרית.    

  • התרופה Di-ethyl-stillbestrol , שהייתה נפוצה בשנות ה-40 וה-50 של המאה העשרים כטיפול הורמונאלי למניעת הפלות, התגלתה כקשורה למומים במערכת הרבייה ולסרטן בנרתיק.
  • התרופה Thalidomide , שהייתה נפוצה בשנות והשישים כתרופה למניעת בחילות אצל נשים הרות, הוכחה כטרטוגנית רק לאחר הולדת אלפי תינוקות עם מומים בגפיים2 ).

כתוצאה משני אסונות אלו ובמטרה להגן על הנשים, ה- -FDA פרסם בשנת 1977 מדריך אשר דרש את הוצאתן של נשים בעלות פוטנציאל פריון מהשלבים הראשונים של הניסויים הקליניים. החלטה אשר יכלה לגרום לחיזוק חוסר האיזון במחקר הרפואי בין המינים אילולא תוקנה. בסוף שנות ה-90 הקונגרס הטיל אחריות על מוסדות הבריאות הלאומיים לוודא שבכל מחקר רפואי המבוצע תחת חסותם ייכללו נשים (כולל קבוצות מיעוטים) בצורה משמעותית מבחינה סטטיסטית ושהתוצאות ינותחו בהתאם (3) .

מחלות קארדיאליות ומגדר

במשך שנים רבות רווחה הדעה כי התקפי לב נדירים אצל נשים, עד שהתברר שהתקפי לב ומחלות כלי דם הם גורם המוות העיקרי בקרב נשים (בגיל הבלות מספר הנשים החולות במחלות לב כפול משל הגברים). מחקר מבוסס-מגדר גילה כי התסמינים להתקף לב הנלמדים בבתי ספר לרפואה, כגון כאב פתאומי בחזה השמאלי המקרין ליד שמאל, אופייניים בעיקר לגברים, לעומת 20% מן הנשים העוברות התקף לב המתלוננות על תסמינים שונים לחלוטין: קוצר נשימה, עייפות, זיעה וכאב עמום שמקרין ללסת,  או לגב. בעבר, אחת מכל ארבע נשים שהגיעו למיון עם תסמינים של התקף לב נשלחה לביתה באבחנה שגויה של שפעת, תופעות גיל המעבר, או לחלופין "היסטריה" (4) .

ד"ר אביטל פורטר, מנהלת מחלקת אשפוז קרדיולוגי (ביניים לב) בי״ח בלינסון, מרכזת תחום קרדיולוגיה בחברה הישראלית לרפואה מגדרית ומנהלת מרפאת לב האישה, מדגישה כי "התמותה מהתקפי  לב" יורדת בשנים האחרונות בקרב נשים וגברים כאחד, הודות  לאבחון יעיל  ולטיפול מיטבי יותר. ברם, התמותה בקרב נשים  נותרה גבוהה מאצל גברים. בעיקר  בולט  הדבר בקרב נשים  צעירות  (מתחת לגיל  60)  המתייצבות עם  התקף  לב לאחר צנתור והמקבלות טיפול זהה. נתון  זה מקבל תימוכין במספר פרסומים (5).

בין הסיבות  לתמותה מוגברת  בקרב נשים צעירות  ניתן למנות: תסמיני  אוטם  שונים, הגעה מאוחרת לקבלת טיפול, מחלה כלילית לאו דווקא חסימתית בצנתור(דיסקציה של עורק כלילי, עווית עורק ועוד)  וטיפול לא מיטבי בעת האשפוז ולאחריו. כמו כן, נשים סובלות מסיבוכים קשים יותר מגברים: נשים עם סוכרת הן בעלות סיכון גבוה יותר להתפתחות אוטם, להתדרדרות, לאי ספיקת לב, לשבץ מוחי ולסימפטומי PVD . כמו כן נשים מעשנות נמצאות בסיכון גבוה יותר (ב 25%) לחלות במחלות לב לעומת גברים מעשנים.

כיום המודעות להבדלים והתקדמות המחקר במגדר בתחום הקרדיולוגיה וברפואה בכלל, הובילו לשינוי מהפכני. נפתחו מרפאות לרפואת לב האישה בארץ ובעולם, בתחומים רבים קיימת התייחסות לנושא המגדרי מבחינת טיפול ומינוני תרופות, התחום נלמד בלימודי הרפואה וקיים מגוון של  קורסים, כתבות, פרסומים וכדומה בנושא.

על בסיס הבדלי המגדר, נראה כי העתיד נמצא בתחום המיקרוביום –  הרצף האינסופי של מיקרואוגניזמים הנמצאים בגוף האדם. מסתבר, כי מיקרואוגניזמים משפיעים בצורה מרחיקת לכת על התפקוד האנושי בהיבט של בריאות כללית ונפשית. מחקרים חשפו קשר בין המיקרוביום וההבדלים המגדריים למחלות שונות כמו השמנת יתר, מחלות מעיים דלקתיות, מחלות לב וכלי דם, עור ודכאון. זהו אחד הנושאים הנחקרים ביותר בכל התחומים של מחלות גוף ונפש. החוקרים  צופים פריצת דרך בתחום הטיפול והמניעה בעתיד ומבחינת האפשרויות- השמים הם הגבול…

על הרפואה להיות מבוססת מגדר ולא רק מבוססת ראיות, ", מצהיר פרופ' גלזרמן (8) ,  שמהווה את אחד מעמודי התווך ובין המובילים העיקריים של המחקר, הלימוד והטמעת הנושא המגדרי.

 

  1. שני, איילת (26 ביוני 2014). "רפואה נפרדת לנשים ולגברים? פרופ' מרק גלזרמן חושב שהגיע הזמן". הארץ (בעברית). בדיקה אחרונה ב-30 ביולי 2018
  2. M. Glezerman. Discrimination by Good Intention: Gender-Based Medicine, IMAJ, vol. 11, January 2009
  3. אומי לייסנר, רפואה מגדרית: האם היא טובה לנשים?, המשפט, מאי 2011
  4. גלזרמן "חפש את האשה", לעיל ה"ש 4 .שם מופיע הנתון אחת מתוך ארבע. האבחנה של גיל המעבר מופיעה אצל: Heart, Godfrey ,לעיל ה"ש 34 ,בעמ' 19 ,22 .האבחנה של "היסטריה" הופיעה בהרצאה של פרופסור לגטו בכנס הראשון של החברה בפברואר 2009.
  5. 8JAMA Intern Med. 2018;178(5):632-639. doi:10.1001/jamainternmed.201
  6. http://vmc.vcu.edu/vahmp
  7. ויקיפדיה
  8. Good by Discrimination, Glezerman ,, בעמ' 41 .על ההיסטוריה של "רפואה מבוססת ראיות" ראו: Ashcroft, בעמ' 174–175.
  9. מגזין מכון תנובה למחקר – גיליון מס‘ 53 ,ינואר 2018
  10. המחלה שלך, התרופה שלו: בדקי את עצמך – לפני שחוסר המודעות יהרוג אותך, קורין דגני, TheMarker, 19.06.2018.

תודה על פנייתך
נצור איתך קשר בהקדם

דילוג לתוכן