גיליון 11

שתפו את הפוסט

מודל מעש"ה

מאת: סלעית אדוארדס, מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית, המרכז הרפואי לגליל.

מודל עזרה ראשונה בשעת חירום

בימים אלו כולנו חווים קושי ולעיתים לחץ וחרדה מציפים אותנו.

זה הזמן להיות ערני לבעלי רמה רגשית גבוהה, על מנת שמצב הדחק בו אנו נמצאים לא יתפתח למצב של פוסט טראומה.

חוויה פוסט טראומטית מוגדרת כאירוע ישיר או נצפה המאיים על שלימות הגוף או הרגש של האדם. מצב דחק הופך להיות פוסט טראומטי מרגע שעוצמת האירוע גוברת על יכולתם של מנגנוני ההתמודדות לווסת רגשית וגופנית את האדם.

אם אתם, קולגות שלכם, ילדכם, או אחרים בסביבתכם נחשף לאירועים או אזעקות ונתקף חרדה, הימים

הקרובים הם הקריטיים ביותר בכדי לעזור לו להירגע מהחרדה.

המודל  המובא במאמר זה הינו מודל מעש"ה SIX C's Model שפותח ע"י ד"ר משה פרחי מהמכללה האקדמית תל-חי בתמיכה ובליווי האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות.

המודל הוכר על ידי משרד הבריאות כמודל הארצי להגשת עזרה ראשונה נפשית לכלל האוכלוסייה וכן לסיוע לכוחות החירום וההצלה במהלך מילוי תפקידם.

ייחודיות המודל היא בפשטותו והנגשתו לכלל הציבור מחד, ומצד שני במהירות ויעילות הסיוע. המודל נותן מענה למטפלים בשטח והוכח כי הוא יעיל במניעת טראומטיזציה משנית בקרב מסייעים. המודל מאפשר לכלל האוכלוסייה להעניק סיוע ראשוני לנפגעי חרדה בשטח, ובכך לצמצם את הצורך בפינוי למרכזי הסיוע ולעזור לאותם נפגעי חרדה לחזור במהירות לתפקוד יעיל.

המודל עוזר להחזיר את האדם לתפקוד תוך דקה וחצי עד שתי דקות. ומאפשר לכל אחד להגיש

עזרה ראשונה נפשית למי שנמצא סביבו ולהחזירו מידית למצב תפקודי.

מודל מעש”ה פותח במהלך שנת 2011 לטובת המערך הצבאי הלוחם, בתמיכה ובליווי מנהלי האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות. הרעיון שעמד בבסיס המודל היה צמצום מרבי של תלות הכוחות הלוחמים באנשי בריאות הנפש ובצורך לפנות נפגעי תגובות קרב אל מחוץ לשטח הקרב.

במקום זאת, לאפשר לכל חייל להגיש עזרה ראשונה נפשית לחברו ולהעבירו, במהירות למצב תפקודי תקין.

על פי המודל משך הזמן הממוצע שבו ניתן להעביר אדם ממצב שאינו מתפקד על רקע חרדתי למצב של תפקוד יעיל, הוא בין דקה וחצי לשתי דקות ולעיתים הרבה פחות מכך. כמו כן, כל אחד יכול ומסוגל לבצע את עקרונות המודל, ללא כל ידע מקצועי מוקדם (Farchi, Cohen, & Mosekc, 2014) .

המודל מושתת על 4 עקרונות פשוטים להתערבות במצבי חירום.

מובא לפניכם המודל עם דוגמאות מעשיות לביצוע; מה אומרים ואיך עושים?

מ-מחויבות:

ליצור מחויבות המעניקה תחושת ביטחון שאתם איתו והוא אינו לבד מכיוון שבזמן אירוע טראומטי האדם מרגיש בודד וחסר אונים. חשוב להחזיר לו תחושה שאינו לבד ולהרגיע אותו.

לדוגמא: "אני איתך ולא הולך לשום מקום".

"אתה לא לבד".

ע-עידוד לפעילות יעילה:

הנטייה שלנו היא להרגיע את נפגע החרדה לתת כוס מים, לשלוח לנוח. פעולות אלה לא כדאי לעשות!

במקום זה יש לעודדו לפעול כדי לסייע לעצמו ולסביבה ע"י הוראות פשוטות שמטרתן להפעילו

בהקשר של האירוע. לגרום לו לפעול בעצמו, לעזור לאחרים ולהפוך אותו מקורבן חסר אונים למסייע.

המטרה היא להחזיר את תחושת השליטה.

יש לגרום לאדם לפעול בעצמו, לעזור לאחרים ולהפוך אותו מקורבן למסייע.

לדוגמא: “תרכז את האנשים שנמצאים סביבך ותדאג לכך שכולם יתקשרו עכשיו הביתה להודיע שהם בסדר”.

"תתקשר למי שהיה איתך ותדאג שהם יתקשרו למשפחתם."

ש-שאלות מחייבות חשיבה:

ערוץ התקשורת עם נפגע החרדה בזמן האירוע צריך להיות שכלי ולא רגשי.

לא מומלץ לעודד אותו להביע רגשות במהלך האירוע ובסמוך לו.

יש להימנע מלהגיד בעת האירוע "זה בסדר שאתה מפחד, נרגש ובוכה".

כן אפשר לומר: "תאמר לי כמה אנשים סביבך עכשיו", או "איפה נמצא המרחב המוגן הכי קרוב אליך" .

כלומר שאלות המחייבות הפעלת מחשבה ולא הפעלת הרגש.

ה-הבניית האירוע:

חשוב מאוד לספר לנפגע מה היה קודם ומה אח"כ ולהדגיש שהאירוע הסתיים ונגמר.

לדוגמא לאחר מטח יריות: "אתמול היו אזעקות/ פגיעה בבתים/  פגיעה בשטח פתוח. פינו כבר את

כולם, ניקו הכל וכוחות ההצלה הגישו עזרה. האירוע הסתיים ועכשיו הכל מאחורינו".

אפשרות נוספת היא :"עכשיו אתה פה בביה"ח ומטפלים בך."

לאחר מכן חשוב לתת לאדם עצמו לספר את הסיפור שוב ושוב מהתחלה לפני שהכל התחיל כשעוד היה בסדר ועד הסוף כשהוא הגיע הביתה או למקום בטוח.

יהיה לו קשה לספר את ההתחלה ואת הסוף. הוא יספר את הרגע הטרגי שוב ושוב והתפקיד שלכם הוא

לעזור לו ולשאול שאלות מכוונות בכדי ליצור רצף של הסיפור.

חשוב לא לשאול שאלות על ההרגשה שלו! רק על מה קרה ואיך קרה לפי סדר ההתרחשות תוך דגש על

הסוף כאשר האירוע הסתיים.

המודל התקבל ע"י גופים שונים ובניהם משרד הבריאות.

מצורף הסרטון להדגמה:

בברכת ימים שקטים- סלעית אדוארדס, מנהלת המחלקה לעבודה סוציאלית, מקיבוץ כברי, אם ל-3 ובעלת תואר שני בעבודה סוציאלית עם התמחות בטראומה, המרכז הרפואי לגליל.

מלאו את הטופס במקרה ותרצו להוסיף עדות מ ה -7.10

פרטים אישיים
*שליחת פרטים אישיים אינה חובה
להלן מספר משפטים שיוכלו לכוון אותך בשיתוף חוויותך. אין חובה להשיב על כולם וניתן לכתוב עדות באופן חופשי:
יש דברים נוספים שתרצה להוסיף?
אפשרי לעלות תמונה אישי

תודה על פנייתך
נצור איתך קשר בהקדם

דילוג לתוכן