איך קולטים ואיך משמרים?
היום כבר ידוע. המשאב הכי חשוב בארגונים שלנו הם האנשים. העובדים הם המפתח לניצול אופטימלי של שאר המשאבים, ולכן הם באמת המשאב הכי חשוב של כל ארגון.
תחלופה גבוהה של עובדים הכרוכה בקליטות חוזרות ונישנות ועזיבת עובדים למחלקות או ארגונים אחרים הם אחד המקומות המרכזיים אשר פוגעים ביכולת של הארגון להתקדם קדימה ולבסס את עצמו.
בישראל כ-2500 בוגרים ובוגרות חדשים של לימודי סיעוד מידי שנה ומגמת העלייה במספר האחים והאחיות בישראל המצטרפים למערכת הבריאות נמשכת. בארבע השנים האחרונות חלה עלייה של 50% במספר הלומדים במסלולי הסבת אקדמאיים לסיעוד. בארצות הברית, למשל, עד 25% מהעובדים הם מצטרפים חדשים לארגון. הרבה נכתב ונאמר גם על החשיבות של קליטה טובה של אחיות חדשות בארגון ועל הקשר בין איכות הקליטה להשתלבות שלהם בארגון, בתרבות הארגונית וביצירת תחושת שייכות ותחושת ביטחון.
בשנים האחרונות יותר ויותר מחקרים מצביעים על קשר הדוק בין תהליך קליטה איכותי של עובד חדש במערכת לבין היכולת שלו לממש את הפוטנציאל המקצועי הגלום בו. הנטייה הטבעית של העובד היא לשפר את עצמו ולהגיע למימוש הישגים מיקצועיים. מידת המימוש האישי תלויה במידת ההתעמקות, התרגול והאימון שמתאפשרים בתהליך הקליטה.
כמו כל תהליך חשוב בארגון, גם קליטת עובדים חדשים צריכה להיעשות תוך תכנון וחשיבה מוקדמת. אחות אשר "תיזרק" למים ביומה הראשון, ללא חשיפה נכונה לארגון, פעילותו וחברי הצוות, תאבד במהרה את הידיים והרגליים, ולא תספק את התוצאות הרצויות.
טיפול נכון בשלב הקליטה והסוציאליזציה של צוות סיעודי יש להם השפעה על חווית העובד, המחוברות והמוטיבציה שלו בארגון. הצלחה בתהליך הקליטה מבטיחה שביעות רצון של הנקלט, השארות במערכת ומהווה אחד האמצעים להבטחת איכות טיפול.
קליטת אחות ליחידת טיפול נמרץ הינה שלב משמעותי בהשתלבותה המקצועית והחברתית באירגון והיא אתגר אף גדול יותר שנמשך על פני פרק זמן ארוך יותר.
במילים פשוטות – איך עושים את זה?
בקליטת אחות חדשה ליחידות טיפול נמרץ, השבועות הראשונים מתאפיינים בלמידה מרובה, לחצים חדשים ובאינספור שאלות שעולות בכל צעד.
בדומה לאחיות אחרות, אחיות טיפול נמרץ עוקבות אחר חולים, נותנות תרופות, מסייעות לחולים, מתאמות טיפול ומגיבות למצבי חירום. בניגוד לחלק מהאחיות האחרות, המטופלים בטיפול נמרץ עוברים אינטובציה, מונשמים, ויש להם דריפים מרובים לתרופות IV בו זמנית. האחות חייבת לדעת את הפרטים הקטנים של הרבה יותר מידע וציוד מאשר אחיות בסביבה עם רמת סיכון נמוכה יותר.
היא חייבת גם לעמוד בקצב הניטור האינטנסיבי, ההערכות למצבים משתנים ולתפעול הציוד הרב. למרות שיש פחות מטופלים בהפקדה, ייתכן שיהיה פי שניים או שלושה תיעוד לכל מטופל – ושמירה על מידע מדויק היא קריטית כאשר מעבירים את המטופל לאחות של המשמרת הבאה.
תיעוד זה הוא גם חיובי מכיוון שרישומים אלה הם שעוזרים לאחיות להישאר מאורגנות בתוך עשרות תרופות וטיפולים, והסתגלות לכך שהמטופל ישתפר או יחמיר. אחיות טיפול נמרץ צריכות להישאר מאורגנות בעיקר כי מצבי חירום יכולים לצוץ לעתים קרובות למדי, ולעיתים קרובות בדיוק ברגע הלא צפוי.
כמו כל התחומים בסיעוד, לטיפול נמרץ יש אתגרים ותגמולים משלו. אחות שבוחרת להיות אחות ביחידה לטיפול נמרץ, כנראה שיש לה ויהיו לה הרבה שאלות. רצוי לתת לאחות זמן ללמידה הזו ולא להטיל עליה בהתחלה משימות מורכבות מידי. חשוב לאפשר לה לשאול שאלות ולא לתת לה תחושה שהיא מפריעה ומציקה בכדי לא לגרום לה להפסיק לשאול ולהשאירה חסרת ידע.
אחד מהקשיים השכיחים שאחות חווה בימים הראשונים הוא היעדר חפיפה מסודרת. היא מוצאת את עצמה חסרת אונים, לא יודעת מה לעשות ואיך, מרגישה לא בנוח לפנות לעובדים אחרים ולשאול יותר מידי שאלות, ולכן נותרת מחוסרת אינפורמציה ובתחושה לא נעימה. מומלץ למנות מראש ובאופן פורמאלי עובד שיעביר חפיפה מסודרת ויהיה זמין לשאלות שוטפות בתקופת הקליטה.
הכנת תוכנית קליטה והצגתה לאחות תחסוך הרבה מאוד שאלות מיותרות ותהיה אופציה זמינה, פשוטה להבנה וחלק בלתי נפרד משלב תיאום הציפיות.
מומלץ לתת לאחות להתחיל במשימות פשוטות יחסית, כדי שתוכל לחוות הצלחה ולהעלות לה את רמת המורכבות בהדרגה עד למצב בו היא עובדת עם שני חולים.
תנו לה כלים שיעזרו לה להצליח בתפקיד. בדקו איזה ידע חסר לה, אילו מצוקות עולות מהשטח והשקיעו בהכשרה שלה.
כל אחות היא אינדיבידואל עם צרכים שונים. נסו להתחשב בצרכים וביכולות של כל אחת.
האחות זקוקה לאוזן קשבת. גם אם אין לכם פתרון לבעיה – עצם ההקשבה כבר עושה חלק מהעבודה!
מומלץ לבצע שיחות משוב בתדירות גבוהה. שיחות אלה לא חייבות להיות פורמאליות, אך עליהן לכלול את העקרונות לביצוע משוב אפקטיבי, כולל הגדרת יעדים.
אין אחות שלא מחפשת יחס הגון בעבודה שלה. אי אפשר לדרוש ממנה לבוא לעבודה כאילו היא באה הביתה ולתת את כול מה שיש לה אם לא מתייחסים אליה כמו לאחת מהמשפחה ומעניקים לה יחס הוגן.
ארגון שלא נותן לאחות להביע דעה או מזלזל בדעותיה- שלא יתפלא אם היא תודיע על כוונות עזיבה. אם אחות מביעה דעה יש להתייחס אליה בכבוד ולגלות את עולמה. בתמורה נשיג נאמנות ויציבות.
מוטיבציה לעשייה מגיעה כשיש חשק ליצור וליזום. כאשר נותנים ביקורת שלילית – אין חשק. אם מילים אלה מרגישות כמו משהו ילדותי או התעסקות בתפל, אז לאורך זמן תראו שממש לא. אחות שנכנסת לארגון עושה זאת כדי לצמוח. ביקורת בונה ולא שלילית תייצר סביבת עבודה שלווה ומקדמת לפעולה.
לסיכום, קחו נשימה ותבדקו מה היחס שלכם לאחיות. אין זה אומר שהן לא יעזבו, אבל אם נקפיד על הדברים האלה נוכל לייצר סביבת עבודה שנעימה לכולם, כך הארגון יצמח ויתפתח ומי יודע – אולי כך נוכל להפנות פחות משאבים לקליטת צוות חדש ולהשקיע בצוות הקיים.
תהליך הגיוס של צוות חדש זוכה בדרך כלל לתשומת לב רבה מצד מספר רב של גורמים במשאבי האנוש בארגון, אולם קריטי להקדיש מחשבה גם לשלבים שלאחר גיוס האחות ולבצע תהליכי קליטה מסודרים ואחידים, שיעניקו לה חוויה נעימה ויובילו לקליטה מהירה וקלה ובהמשך למתן תפוקות גבוהות בזמן קצר יחסית ובעיקר להישארותה בארגון.