להבין את שחיקת הצוות בטיפול נמרץ ההצגה חייבת להימשך

כפי שמוצג בטבלה 1, הגורמים הקובעים של BOS כוללים גורמים דמוגרפיים (גיל, מין, תפקיד), בעיות ארגוניות (למשל היכולת לבחור ימי חופש), עומס עבודה (תחלופה מהירה של מטופלים, זמן פנוי ללא עבודה, מספר משמרות לילה), יחסים בין אישיים (מערכות יחסים בין אחיות לרופאים או מידת ההתנגשות בניהם), וטיפול בסוף החיים.

ניסוי אקראי שנערך לאחרונה על כוח אדם בטיפול נמרץ הראה כי לוחות זמנים הכוללים הפסקות עבודה בסוף שבוע היו קשורים לשחיקה מופחתת וירידה בחוסר איזון בחיים ובמצוקה בעבודה. מחקר זה הוכיח באופן משכנע ש-BOS ניתן לשינוי, וזה באמצעות התערבויות שמטרתן לטפל בגורמי הסיכון.

מחקר רב-מרכזי הכולל 80% מהיחידות לטיפול נמרץ בשוויץ אסף נתונים מ-3,052 אנשי צוות ומצא ש-29% מאנשי טיפול נמרץ היו בעלי ציוני MBI המצביעים על BOS חמור וש-37% הרגישו לחוצים מאוד. אחד היתרונות של מחקר זה הוא שהמחברים השתמשו במתודולוגיה שאפשרה להם להעריך את התרומות הספציפיות של המרכז, מאפייני המטופל והצוות, אופי טיפול נמרץ, ארגון ועומס עבודה. המחקר מאשר את הרמה הגבוהה של BOS במטפלים מקצועיים בטיפול נמרץ. הוא מספק מידע חשוב על צוות טיפול נמרץ במערכת בריאות שדווחה בעבר כמובילה ליותר רווחה.

ממצא מסקרן ממחקר זה הוא שאף אחד מהגורמים המזוהים לשחיקה אינו גורם שניתן לשנות או יעד לשיפור. עם זאת, נתונים אלה מספקים תובנות חשובות לגבי גורמים נוספים התורמים לשחיקה של צוות טיפול נמרץ במגוון תרבותי. מחקר שפורסם ב-2010 ניתח את רמות הלחץ בעבודה בקרב רופאי טיפול ראשוניים בארצות הברית, בריטניה וגֶרמָנִיָה. הם דיווחו על לחץ העבודה הגבוה ביותר בגרמניה ולחץ העבודה הנמוך ביותר בבריטניה, אך היה גם מתאם שלילי

בין אוטונומיה מקצועית ללחץ בעבודה. הגורמים הפוטנציאליים התורמים ל-BOS גבוה

ביחידות טיפול נמרץ דוברות גרמנית לא התייחסו ספציפית לתרבות, כך שזה לא ברור אם אלה הושפעו יותר מהבדלים תרבותיים או ארגוניים בין המערכות.

שיעור התמותה בטיפול נמרץ הוא גם גורם בלתי תלוי של שחיקה במחקר. עם זאת, המחברים לא סיפקו נתונים מסבירים כדי להבהיר איזה היבט של טיפול בסוף החיים מייצר הכי הרבה

נטל על צוות טיפול נמרץ, ותיאור מודל האיוש ותהליך קבלת החלטות בסוף החיים לוקה בחסר. מספר מחקרים הוכיחו את ההשפעה המשמעותית של טיפול בסוף החיים על הצוות.

נתונים אלה עולים בקנה אחד עם אלה שדווחו בעבר במחקר צרפתי שהראה כי שחיקה סיעודית קשורה למספר החולים הגוססים ומספר ההחלטות שהיה צריך לקבל בסוף החיים בזמן המחקר. סקירה שנערכה לאחרונה הדגישה את תפקידו של הסיעוד בטיפול בסוף החיים ליד מיטת החולה בטיפול נמרץ. את הצורך בשיפור ההגדרות כדי להשיג טיפול פליאטיבי מוצלח ובר קיימא בטיפול נמרץ ואת המשאבים הייחודיים הדרושים בכדי לבצע זאת. לאור מטרה זו, שחיקת הצוות עשויה לייצג תוצאה חשובה ומדד איכות הטיפול למחקרים המבקשים לשפר את הטיפול בסוף החיים.

ממצא מרכזי נוסף מהמחקר של מרלני ועמיתיו לעבודה היה האם מין הסיעוד- זכר או נקבה הם

גורמים בלתי תלויים לשחיקה חמורה. הממצא מעלה מספר שאלות לגבי ההשלכות האפשריות של נתונים אלה. מחקרים קודמים הראו כי נשים אינטנסיביות היו בסיכון גבוה יותר לשחיקה, בעוד שהמחקר הנוכחי מדווח על שחיקה מוגברת אצל גברים.

אמפתיה היא חרב פיפיות; היא גם נדרשת למשפחות/מטופלים, וגם בכל זאת שוחקת את המטפל. במחקר נוסף, וויליאמס ועמיתיו דיווחו שנשים היו בעלות ציוני אמפתיה גבוהים משמעותית מגברים; למרות זאת, לגברים בתפקידי טיפול היו ציונים גבוהים יותר של אמפטיה מגברים באוכלוסייה הכללית. מחקר זה הראה גם קשר משמעותי בין אמפתיה לשחיקה. נשים עשויות להיות חברתיות ואמפתיות יותר, ונוטות לעסוק במקצועות בעלי ערך ולקדם אמפתיה (כגון סיעוד), ולכן הן יותר בסיכון לשחיקה. התופעה עשויה להיות אפילו יותר בולטת אצל מטפלים צעירים, שאולי יש להם תמיכה חברתית פחות מפותחת (כלומר, בן זוג, ילדים וכו'). המסר מהמחקר של מרלני ועמיתיו, יחד עם נתונים מספרות אחרת, הוא ששחיקת צוות בטיפולי נמרץ אינה ספציפית למין אלא קשורה לאופי ותכונות היחיד. תכונות פסיכולוגיות/אמפתיות והמידה של תמיכה חברתית עשויות להפחית את ההשפעות המזיקות של לחץ.

מחקרים קודמים הראו קשר בין נוכחות של BOS חמור לבין איכות היחסים הבין-אישיים, אך אלה לא היה בניהם קשר סיבתי. יתר על כך, במחקר רב לאומי גדול, סכסוכים בקרב כ- 70% מהצוותים בטיפול נמרץ היו קשורים לעומס מוגבר בעבודה. לאור נתונים אלה, אסטרטגיות להפחתת BOS עשויות לכלול פיתוח של תרבות טיפול נמרץ שבאופן גלוי מכיר בשחיקה של הצוות ומציע מעקב פעיל ותמיכה למי שנמצא בסיכון. יתר על כן, ניהול שחיקה יש להתייחס אליו כמדד איכותי ולהיחשב לשגרה כחלק מתוכניות איכות הטיפול.

לסיכום, מחקר חשוב זה מאשר את הרמה הגבוהה של BOS חמור באנשי מקצוע בטיפול נמרץ ומדגיש את BOS כאתגר משמעותי שנמצא בכל מקום ושצריך להיות מאומץ בגלוי ומנוהל באופן פעיל. כל איש צוות טיפול נמרץ יכול להיות בסיכון לכך בכל מקום בעולם. BOS הוא תוצאה צפויה של עזרה וטיפול באנשים אחרים וצריך להיות מנוהל כסוגיית איכות טיפול שווה קומה בסדרי העדיפויות (כמו למשל רכישת זיהום בבית חולים, פקקת ורידים או אקסטובציה בשוגג). עם זאת, מחקר זה אינו מזהה אסטרטגיות מניעה שעשוי לעזור לשפר את חווית טיפול נמרץ עבור אנשי מקצוע בתחום הבריאות. לכן יש צורך במחקר נוסף כדי להדגים את השכיחות הגבוהה של BOS חמור בצוות טיפול נמרץ. מדגם מחקר הניתן להכללה נרחבת וזיהוי גורמי סיכון נוספים הניתנים לשינוי במטרה לתכנן ולבדוק התערבויות, תוך שימוש בתוצאות מתאימות (טבלה 2), כדי להקל על שחיקה בצוות הטיפול הנמרץ שלנו.